כרתי על שולחן ערוך יורה דעה צ״א

מהדורה: כרתי ופלתי, וורשא תרל"ח

« כרתי על שולחן ערוך יורה דעה צ׳ כרתי על שולחן ערוך יורה דעה צ״ב »

1 דין בשר וחלב שנתערבו. ובו ח' סעיפים: בשר וגבינה שנגעו זה בזה מותרים אלא שצריך להדיח מקום נגיעתן ומותר לצור אותם במטפחת אחת ולא חיישינן שמא יגעו זה בזה:

2 כל מידי דבעי הדחה כגון להניח בשר היתר צונן בקערה של איסור צונן אסור לכתחלה דילמא אכיל בלא הדחה ודוקא מבושל דלאו אורחי' בהדחה אבל מידי דאורחיה בהדחה כגון בשר חי וכיוצא בו שרי לכתחילה: הגה ודוקא דבר שיש בו לחלוחית קצת אבל דבר יבש ממש אם לא בלע הכלי רק בצונן מותר להניח בו דבר יבש בלא הדחה כלל ד"ע וע"ל סימן קכ"ב:

3 צריך ליזהר שלא יגע בשר בלחם שאם יגע בו אסור לאכלו עם גבינה וכן יזהר שלא יגע בו גבינה שאם יגע בו אסור לאכלו עם בשר:

4 בשר וחלב רותחין שנתערבו יחד ואפי' בשר צונן לתוך חלב רותח או חלב צונן לתוך בשר רותח הכל אסור משום דתתאה גבר אבל חלב רותח שנפל על בשר צונן או בשר רותח שנפל לתוך חלב צונן קולף הבשר ושאר הבשר מותר ובמקום שהבשר צריך קליפה אם לא קלפוהו ובשלו כך מותר בדיעבד ארוך כלל כ"ט והחלב מותר כולו רמב"ם ור"ח ור"י וע"פ ואם נפלו זה לתוך זה צוננין מדיח הבשר ומותר:

5 מליח שאינו יכול ליאכל מחמת מלחו דהיינו כעין מליח שמולחים לקדירה ושהה כדי מליחה לקדירה כל זמן שלא הדיחו מיקרי אינו נאכל מחמת מלחו: הגה וי"א דלאחר ששהה במלחו שיעור מליחה לא מקרי אח"כ רותח תוס' והרא"ש פכ"ה וסמ"ג לחד שינוייא ולצורך גדול כגון בהפסד מרובה והוא לצורך סעודת מצוה יש לסמוך אמקילין אבל בלאו הכי אין להקל כלל ת"ה סימן קנ"ט אפי' לא נמלח הבשר משני צדדיו רק מצד אחד כל שנמלח מליחה שאינו נאכל מחמת מלחו מחשב רותח ב"י בשם תשובת הרשב"א סי' רס"ה אבל כל שלא נמלח כל כך מחשב צונן אפי' נמלח משני צדדין וי"א דאנן אין בקיאים בדבר ויש לנו לחשוב אפילו מליחת צלי כרותח ארוך כ"י וטוב להחמיר במקו' שאין הפסד מרובה: ומליח כעין מליח דבעי לה לארחא אפי' לאחר שהדיחו הוי אינו נאכל מחמת מלחו וכל זמן שלא שראו במים דינו כרותח לאסור כדי קליפה ואין חילוק בין מליח עליון ותפל תחתון למליח תחתון ותפל עליון לעולם המליח מבליע בתפל ואינו בולע ממנו הילכך בשר וגבינה המלוחים שנגעו זה בזה צריך לקלוף שניהם מקום נגיעתם ואם אחד מהם מלוח והשני תפל המלוח מותר בהדחה והתפל צריך קליפה: הגה וי"א דבכל מליחה אנו משערין בס' רוב המורים קמאי ובתראי ועיין לקמן סימן ק"ה כיצד נוהגין והא דטהור מלוח וטמא תפל שרי היינו שהטמא יבש אבל אם הוא דבר צלול נאסר הטהור מאחר שאינו נאכל מחמת מלחו בולע האיסור שאצלו ושניהם אסורים כן משמע במרדכי וכ"כ בהגהו' מיימוני וש"ד וסמ"ג והגהת מרדכי ודוקא שהטהור לח קצת אבל אם הוא יבש לגמרי אינו בולע מדבר לח שאצלו. ואם הם יבשים אפילו הם מלוחים או לחים ולא מחמת מליחה סגי בהדחה: הגה כל ציר מבשר שנמלח אפילו לא נמלח רק לצלי חשוב רותח הגהות מיימוני פ"ט בשם מ"כ וש"ד והג"א מא"ז ואגודה פכ"ה ולכן אם נפלה ציר על הגבינה או על כלי אוסר ארוך אפילו במקום שאין הבשר אוסר דלא נחשב רותח מכל מקום הציר חשיב אינו נאכל מחמת מלחו. וציר של בשר שאוסר שנפל על הכלי צריך הגעלה ואם הוא כלי חרס צריך שבירה ש"ד שם ואו"ה ואם לא נפל רק על מקום אחד בכלי עץ וכיוצא בו קולף מקומו ודיו או"ה וע"ל ס"ד הג"ה א':

6 היכא אמרינן דאינו אוסר אלא כדי קליפה כשאין שום אחת מהחתיכות שמינה שאם היתה שמינה כולה אסורה ע"ל סימן ק"ה סי"א וכן חברתה אסורה כולה מפני שהשומן מפעפע ועיין לקמן סימן ק"ה:

7 הא דמפלגינן בין נאכל מחמת מלחו לאינו נאכל מחמת מלחו הני מילי בבשר חי אבל צלי רותח שנפל למליח אפילו נאכל מחמת מלחו בעי קליפה עיין ס"ק כ' ואם יש בו בקעים או שהוא מתובל בתבלין והוא צלי רותח כולו אסור: הגה וה"ה אפוי ומבושל מהרא"י בהגהו' ש"ד והגהת מרדכי וסמ"ק ורש"ל וי"א דאפילו הם צוננים דינא הכי ב"י לדעת הרא"ש ובת"ה וטור וכן יש לנהוג אם אין הפסד מרובה:

8 אין בשר בחלב נאסר ע"י מליחה או ע"י כבוש אלא באכילה אבל לא בהנאה:

פירוש כרתי על שולחן ערוך יורה דעה צ״א

1 צריך להדיח אם הא' מהן לח. אבל אם שניהם יבישי' אפי' הדחה א"צ.

2 ודוקא הש"ך ופר"ח האריכו בזה למאוד ותורף דבריהם כמו שסיים הש"ך בס"ק ג' אי נמי והוא עיקר דס"ל כלי חרס שאני דגם הרשב"א מודה בכ"ח וכו' ועמ"ש פלתי דס"ל לרמ"א כלי של בשר לתת לתוכו חלב או להפוך כ"ע מודה דהכל נדון ככלי שטף ומותר לשמש בתוכו ואיסור דנקט רמ"א לאו דווקא רק מיירי בשר לגבי חלב או להיפוך:

3 אסור לאוכלו דלמא משתלי ואכיל בלי הדת' ואיירי שיש בו לחלוחית קצת ואם לאו מותר:

4 בשר רותח דוקא בקדירה אבל ע"ג צלי אין אסור רק כדי קליפה

5 קולף דעלאי גבר ואדמיקר לי' בלע קליפה מיהו בעי

6 מותר מסקנת הפוסקי' לא זו בשר לתוך חלב הוא הדין היתר לתוך איסור מ"מ הדין כן

7 ובמקום עמ"ש פלתי כי דעת המ"א דוקא בהך דצריך קליפ' משום דתתאה גבר דאז אדמיקר לי' בלע רק מחמירין לקלוף בהא א"צ ס' אבל היכא דמדינא צריך קליפה אוסרת הקליפ' כמו שאר איסור והש"ך ופר"ח ומהרש"א ס"ל לחלק בין שהקליפ' ניכר ועומד במקומו אז טעמו אוסר משא"כ אם אין קליפה ניכר ואין עומד במקומו אז לא בטל ואני כתבתי לחלק בין שהתירא בלע כמו בב"ח ובין דאיסורא בלע כמו כל איסורי' ועמ"ש פלתי וצ"ע

8 ושהה אבל קודם ששהה אין תשוב כרותח והא דלעיל סימן ס"ט משמע תיכף חשוב רותח דעת רבי' לחלוק בין בשר לציר דציר תיכף רותח והש"ך מחלק לענין דם טבע מלח לדם תיכף רותח אבל לענין חום החתיכה בעצמה צריך שיהי' שעור מליחה וע' פלתי דהוכחתי דלא כש"ך רק המחבר באיסור תורה חשש להחמיר אפי' קודם ששהה שיעור מליחה אבל בב"ח דהוא במליחה דרבנן הקיל עד שישהה שיעור מליחה ע"ש

9 לצורך גדול וכו' ובתוך שיעור מליחה דעת הש"ך לאסור אפי' במקום הפסד ועמ"ש פלתי כשהוא תוך שיעור מליחה ונמלח להוציא דם אין חום כ"כ לבשל אבל אם פעולתו להוציא דם הוי חם תיכף ואין להתיר אפי' בהפסד מרובה וכן אם כבר פלט דמו ומלחו ג"כ אף במקום הפסד וע"ש מ"ש ציר מן בשר אף שהוא בתוך ש"מ ג"כ אוסר לכ"ע ואין מועיל הפסד מרובה.

10 דאנן אין בקיאין נראה דוקא באיסור נבלה וכדומה דה"ל ספק תורה אבל בב"ת דה"ל ספק דרבנן מותר מידי דהוי נשפך:

11 ואין חילוק ודאי דס"ל למחבר כדעת רשב"א דאף במליח יש הבדל בין תתאי לעלאי גבר רק ה"מ בדבר שמן אבל בכחוש דאינו אוסר יותר רק כדי קליפה אין חילק דיותר מכ"ק אינו אוסר ובכ"ק אף דתתאי צונן אדמיקר לי' בלע קליפה מיהו בעי ולכך אין חילוק:

12 הלכך ולא אמרינן כבכ"פ או איידי דטרידי וכו' דלא אמרינן כן רק בדם ולא בשאר בליעה דלא כאו"ה כלל י"ב ש"ך. ועמ"ש פלתי דתלי' במחלוקת רש"י ורשב"ם ע"ש:

13 על כלי כולו דלא שייך קליפה אבל במקצת כלי יכול לקלוף וא"צ הגעלה:

14 מ"מ הציר עמ"ש פלתי דעיקר הטעם דאנן אין בקיאין בין נאכל לשאינו נאכל ע"ש:

« כרתי על שולחן ערוך יורה דעה צ׳ כרתי על שולחן ערוך יורה דעה צ״ב »